נַרְקוֹמָן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נרקומן
הגייה* narkoman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות נ׳ נַרְקוֹמָנִית; ר׳ נַרְקוֹמָנִים
 
נרקומנים
  1. מי שמכור לסמים. שהורגל להתנתק מקשיים בהשפעתם, שגופו דורש חומרים נרקוטים ומגיב בצורה קשה למניעתם.
    • בשבת האחרונה תפסנו את אהוד מעשן נרגילה, בקצב הזה עוד יהפוך לנרקומן.
  2. בהשאלה: מכור לרגש, או לתחושה - נרקומן של רגשות.
    • הוא חיבק אותי ולא עזב, כאילו היה מין נרקומן

גיזרון עריכה

  • מהשפות הסלביות, כגון מפולנית: narkoman. הלחם של המילה מלטינית: narcoticum – סמים, במקור מיוונית: narkóō) ναρκόω) – ארדים; והמילה מיוונית: manía) μανία) – שגעון.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: התמכרות לסמים
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התמכרות לסמים