שִׁגָּעוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שיגעון
הגייה* shiga׳on
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ג־ע
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות ר׳ שִגְעוֹנוֹת
  1. מצב נפשי ושכלי שאינו תקין. הלוקה בו אינו נוח לסביבתו.
    • ”יַכְּכָה יהוה בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב.“ (דברים כח, פסוק כח)
    • ”וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד-אֲלֵיהֶם וְלֹא-שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג.“ (מלכים ב׳ ט, פסוק כ)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהוָה אַכֶּה כָל-סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן וְעַל-בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת-עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן.“ (זכריה יב, פסוק ד)
  2. [סלנג] מצב מאוד טוב המטריף את החושים.

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה