נרצף

נִרְצָף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ר־צ־ף ב
בניין	נִפְעַל

1. לשון חז"ל שהתעותה צורת גופו עקב לחץ שהופעל עליו אך לא נשבר.

   • ”שפוד שנרצף“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כח, עמוד ב)
   • ”מתחילתו ולד הוא אלא שנרצף“ (בבלי, מסכת נדה – דף כה, עמוד ב)

גיזרון

• כנראה מארמית: ”אירצופי מירצף“ (בבלי, מסכת שבת – דף טז, עמוד ב).
• אין קשר לשורש ר־צ־ף רצוף מרצפת

מילים נרדפות

• נמעך
• נעקם

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• נרצם