נָקַף אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ק־ף א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא השלים סיבוב מלא, עבר זמן של מחזור, חזר על עצמו.
    • סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ (ישעיהו כט א)
  2. חלף (זמן)
    • נקפו שעות, חלפו ימים, החמור עמד נטוע במקומו ולא עבד. (לילי גלילי, הארץ 8/12/2000)

מקורעריכה

  • מקרא

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

נִקֵּףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ק־ף ב
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הכה והפיל.

מקורעריכה

  • מקרא (קרוב ל"נגף")

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

נָקַף בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה נ־ק־ף ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל הכה, הכה ופצע.
    • ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. (חולין ז ב)

מקורעריכה

  • משרש מקראי. קרוב ל"נגף".

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

נֶקֶףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ק־ף ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ נְקָפִים
  1. לשון חז"ל (לא בשימוש) פצע.
    • מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. (שבת סב ב)

מקורעריכה

  • משרש מקראי.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה