נקף
נָקַף א עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | נ־ק־ף א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא השלים סיבוב מלא, עבר זמן של מחזור, חזר על עצמו.
- סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ (ישעיהו כט א)
- חלף (זמן)
- נקפו שעות, חלפו ימים, החמור עמד נטוע במקומו ולא עבד. (לילי גלילי, הארץ 8/12/2000)
מקור עריכה
- מקרא
תרגום עריכה
- אנגלית: come around (1), elapse (2)
ראו גם עריכה
נִקֵּף עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | נ־ק־ף ב |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הכה והפיל.
- וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל. ( ישעיהו י לד)
מקור עריכה
- מקרא (קרוב ל"נגף")
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
נָקַף ב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | נ־ק־ף ב |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל הכה, הכה ופצע.
- ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. (חולין ז ב)
מקור עריכה
- משרש מקראי. קרוב ל"נגף".
צירופים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
נֶקֶף עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ק־ף ב |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ נְקָפִים |
- לשון חז"ל (לא בשימוש) פצע.
- מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. (שבת סב ב)
מקור עריכה
- משרש מקראי.