נקף
נָקַף א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | נ־ק־ף א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא השלים סיבוב מלא, עבר זמן של מחזור, חזר על עצמו.
- סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ (ישעיהו כט א)
- חלף (זמן)
- נקפו שעות, חלפו ימים, החמור עמד נטוע במקומו ולא עבד. (לילי גלילי, הארץ 8/12/2000)
מקור
עריכה- מקרא
תרגום
עריכה- אנגלית: come around (1), elapse (2)
ראו גם
עריכהנִקֵּף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | נ־ק־ף ב |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הכה והפיל.
- וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל. ( ישעיהו י לד)
מקור
עריכה- מקרא (קרוב ל"נגף")
תרגום
עריכהראו גם
עריכהנָקַף ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | נ־ק־ף ב |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל הכה, הכה ופצע.
- ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. (חולין ז ב)
מקור
עריכה- משרש מקראי. קרוב ל"נגף".
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהנֶקֶף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ק־ף ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נְקָפִים |
- לשון חז"ל (לא בשימוש) פצע.
- מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. (שבת סב ב)
מקור
עריכה- משרש מקראי.