נפשׁ (שורש)
השורש נ־פ־שׁ הוא שורש מגזרת חפ"נ ובחלק מהפעלים [דרוש מקור]גזרת השלמים. נגזר משם עצם נֶפֶשׁ 1. במקרא מנוחה 2. בעברית החדשה הדמיית חיים בדומם (הנפשה)
נטיות הפעלים
עריכהנ־פ־שׁ | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | נָפַשׁ | נוֹפֵשׁ | יִנְפּוֹשׁ | נְפוֹשׁ | לִנְפּוֹשׁ, לָפוּשׁ |
נִפְעַל | יִנָּפֵשׁ | הִנָּפֵשׁ | לְהִנָּפֵשׁ | ||
הִפְעִיל | הִנְפִּישׁ | מַנְפִּישׁ | יַנְפִּישׁ | הַנְפֵּשׁ | לְהַנְפִּישׁ |
הֻפְעַל | הֻנְפַּשׁ | מֻנְפָּשׁ | יֻנְפָּשׁ | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | |||||
פֻּעַל | -אין- | -אין- | |||
הִתְפַּעֵל |