נכנף

נִכְנַף

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	כ־נ־ף
בניין	נִפְעַל

1. לשון המקרא [לא בשימוש] הסתתר התכסה

   • ”וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ“ (ישעיהו ל, פסוק כ)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא. כנראה משמעותה הסתתר בכנף הבגד.

ראו גם

• כָּנַף (א)(ב)