נְזִיפָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נזיפה
הגייה* nezifa
חלק דיבר שם־פעולה
מין נקבה
שורש נ־ז־ף
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ נְזִיפוֹת; נְזִיפַת־
  1. (יש לשכתב פירוש זה): גינוי מישהו כי פעל בדרך שאינה תקינה.
    • ”הוא שיאמר יש לי ללמד עלי זכות שומעין לו חובה משתקין אתו בנזיפה (תוספתא, מסכת סנהדריןפרק ט, הלכה ד)
    • גער בו אמר לו במקום שאני יושב אין נותנין לך רשות לעמוד ואתה אמרת תן לי נשמתך גער בו והוציאו בנזיפה אבות דרבי נתן פרק יב
    • "את קיבלת נזיפה / בשמיני לרביעי, / אך אנחנו יודעים כי אשם הרס"ר; / הציון האישי במשמעת הוא ב' / חות דעת כללית: את בסדר גמור" (דינה ברזילי, מאת חיים חפר)
    • התלמידים ספגו נזיפה מפי המורה בשל התנהגותם.

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה