נגף (שורש)
(הופנה מהדף נגפ (שורש))
השורש נ־ג־ף הוא שורש מגזרת חפ"נ.
ניתוח דקדוקי לשורש | |
---|---|
משמעות עיקרית | הכאה תבוסה |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
עריכהנ־ג־ף | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | נָגַף | נוֹגֵף | יִגֹּף | נְגֹף | לִנְגֹּף או לִגֹּף |
נִפְעַל | נִגַּף | נִגָּף | יִנָּגֵף | הִנָּגֵף | לְהִנָּגֵף |
הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הֻפְעַל | הֻגַּף | מֻגָּף | יֻגַּף | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | נִגֵּף | מְנַגֵּף | יְנַגֵּף | נַגֵּף | לְנַגֵּף |
פֻּעַל | נֻגַּף | מְנֻגָּף | יְנֻגַּף | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל | הִתְנַגֵּף | מִתְנַגֵּף | יִתְנַגֵּף | הִתְנַגֵּף | לְהִתְנַגֵּף |