נֵבֶךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ב־ך
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ נִבְכֵי־
  1. מקום סגור ללא מוצא, מקום נסתר מן העין.
    • ”הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ“ (איוב לח, פסוק טז)
    • קראתי רק פעם את החומר ואיני בקיא בנבכי העניין עד תומו.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה