נבחן

יש להוסיף לדף זה את הערך: נִבְחָן.

נַבְחָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נבחן
הגייה*	navkhan
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־ב־ח
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	נ׳ נַבְחָנִית; ר׳ נַבְחָנִים; נ"ר נַבְחָנִיּוֹת

1. [כינוי גנאי] כינוי לכלב.

   • ”יללת כלב זו, שסימן רע היא אצל הבריות, סכסכה את בתיה, ומתוך בהלה ובלבול הדעת קפצה ונטלה את המגרפה ויצאה והבריחה את הנבחן הזה, מנבלתו ומקללתו ומניחה בו כל חמתה.“ (בעמק הבכא, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• לשון חז"ל ”'והעוים עשו את נבחן ואת תרתק', ומאי ניהו – כלב וחמור“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף סג, עמוד ב). התלמוד מצטט מן הפסוק במלכים, שלפנינו נוסחו הוא: ”וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק“ (מלכים ב, פסוקים יז–לא), ונראה שלפני התלמוד היה נוסח אחר, והוא פירש אותו מן הפועל נבח.