נָאִיבִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נאיבי
הגייה* na'ivi
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ נָאִיבִים או נָאיבִיִּים; נ׳ נָאִיבִית, נ"ר נָאִיבִיּוֹת
  1. טיפוס תמים, ילדותי, שקל לרמות אותו.
    • הוא מאמין לכל. הוא כל כך נאיבי.
  2. מעשה האופייני לאדם נאיבי (1).
    • זה ממש נאיבי להאמין להבטחות של פוליטיקאי לפני בחירות.

גיזרוןעריכה

  • לטינית: nativus, "טבעי"‏ ‏ צרפתית: naïve, "לא מתוחכם", "תמים"‏ ‏ אנגלית: naive, "תמים", וממנה לעברית, בתוספת סיומת ִי

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: naive‏‏‏‏

ראו גםעריכה