מִתְלַהֵם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתלהם
הגייה* mitlahem
חלק דיבר
מין זכר
שורש ל־ה־ם
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא מרגש, מזעזע או מטיל אימה.
    • ”דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן“ (משלי יח, פסוק ח)
  2. עברית חדשה צעקני, רועש והמוני (לעיתים קרובות כמילת גנאי).
    • יש החושבים כי מתלהם הוא איש העסקים הטוען בתקשורת ל:"שפיכת דמו המזרחי" זאת לאחר שנתפס במעילה, ויותר מפעם אחת / (פלונימוס)

גיזרון

עריכה
  • (מתהלם=מתלהם) . התיבה נוצרה כסכול מילות הפועל הלם שעיניינו דפיקה בחוזקה הכרוכה בהקמת שאון. רש"י פירש: 'כמתלהמים', מלשון: 'כמהלומות'.
  • יש שפרשו עפ"י השורש הערבי :'לֳהֶם' בהוראת ליחוך ובליעה ולפיכך 'מתלהם' הוא מי שדבריו נבלעים בשקיקה כתוצאה מטקטיקת ההתלהמות הננקטת בדבריו.
  • יתכן ובמקור שעמד לפני מתרגמי השבעים הופיע הצירוף: "מטילי אימים [1] שהועתק בנוסח המסורה בצורה היחידאית: "מתלהמים", שכן כתחליף לתיבת: "מתלהם" מופיעה בתרגום השבעים המילה היוונית שהגייתה: פובוס (φόβος), 'פובוס' מילולית הוראתה פחד או אימה [2], [3].

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. רוצה לומר: ”דִּבְרֵ֣י נרגן מִטילי אימים (להלן:'מתלהמים') הֵ֗ם , יָרְד֥וּ חַדְרֵי־בָֽטֶן“ (משלי יח, פסוק ח)
  2. השוו לנגזרת ממנה שהתאזרחה כמילה טכנית בשורות הפסיכולוגיה העברית:פוביה, או כסיומת -פוב המציינת הפרעת -פוביה
  3. תרגום השבעים למשלי פרק יח פסוק ח': ὀκνηροὺς καταβάλλει φόβος, ψυχαὶ δὲ ἀνδρογύνων πεινάσουσιν" / Παροιμία,18-8"