משתמש:כחלון/הדרכה לקורס
שמוש במקורות מְקֻוָּנִים בכתיבת ערך עריכה
ישנם אתרים רבים שתוכלו להעזר בהם, בנקדות שונות בכתיבה. הנה רשימה ראשונית, הַמְּחֻלֶקֶת לפי סעיפי הערך:
- הגדרה: כדאי ראשית לנסח הגדרה בעצמכם, בהתאם לכללים שהציגה רונית. לאחר מכן, תוכלו להועץ בהגדרות שתמצאו במלונים השונים ברשת. אם יש למלה מקבילה דומה בשפה זרה, כדאי לבחון גם הגדרות במלונים גם בשפה זו.
- בסעיף המשפטים המדגימים חשוב להביא צטוטים מהמקורות ומהספרות היפה, המעשירים את הערך.
- אם המלה מופיעה כבר במקרא, במשנה או בתלמוד, הביאו משפט מדגים כבר משם, והפנו אליו באמצעות תבנית {{צט}}. באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית תמצאו את הנסח המדיק ביותר למקורות אלו. באתר מופיעים מקורות עבריים רבים מתקופות שונות, ונתן לחפש בו ערכים, שרשים ותבניות. התנ"ך אינו מופיע באתר.
- מקור טוב אחר לפיוטים ולחבורי דור־התחיה הוא פרויקט בן־יהודה. באתר זה תוכלו למצוא גם ערכים רבים ממלונו של בן־יהודה.
- עבור מלים מתחלת המאה העשרים אפשר להשתמש בשירי התקופה, ובעתונים בני התקופה מאתר עיתונות יהודית היסטורית.
- עבור מלים חדשות עוד יותר, כגון מלות סלנג עדכני, נתן להביא צטוטים מאתרי חדשות או ממלות שירים שונים. נסו לבחור משפט פשוט המבהיר את משמעות הערך.
- בהעדר צטוטים, חברו משפטים מדגימים משלכם.
- גזרון - זהו בדרך־כלל הסעיף הקשה ביותר לכתיבה בערך. קל מאד להוסיף תכן מְיֻתָּר בסעיף זה, וקשה לִמְצֹא עבורו מקורות זמינים ברשת. זהו הסעיף היחיד בערך המחיב הבאת סימוכין לתכנו. הטוב ביותר, כמובן, הוא הסתמכות על מלונים מדעיים (כגון "מלון העברית המקראית" של מנחם צבי קדרי), על אנציקלופדיות ועל מאמרים אקדמיים. כל אלו אינם חפשיים ברשת, למיטב ידיעתי. בהעדר מקורות מהימנים, תאלצו כנראה לערוך בדיקות מעמיקות:
- עבור מלים המופיעות במקרא, כדאי ראשית לקרוא את דעת פרשני המקרא המסרתיים. חלקם מופיעים באתר ויקטקסט (רש"י, מלבי"ם, פירוש המצודות ואחרים). אחרים תוכלו למצוא באתר "דעת" (אבן עזרא, אברבנאל ואחרים). בנוסף, כדאי לחפש בנוסף בספרי השרשים של רד"ק ושל יונה אבן ג'נאח.
- ישנם מלונים קלסיים לעברית מקראית וללשון התלמוד הזמינים ברשת. למשל: "ערוך השלם" של קאהוט; מלונו של גזניוס ואחריו מלון BDB (ממשק נח יותר תמצאו כאן) הם יסוד המלונאות המודרנית של העברית המקראית; מלונו של יסטרוב מכסה את לשון המשנה, התלמוד והמדרשים.
- שימו לב: הן הפרשנים המסרתיים והן הבלשנות הקלסית תדיר אינם מהימנים בעיני הבלשנות המדעית המודרנית. חלק מדבריהם יכול להחשב "אטימולוגיה עממית". לכן, נסו לנקוט לשון המעטה בסעיף הגזרון (למשל: "יסטרוב סובר במלונו כי ישנה השפעה..." ולא "מקור המלה הוא..."). נתן להעביר פרשנות לשונית שאינה מדעית לסעיף "פרשנים מפרשים".
- מלים שחדש ועד הלשון ולאחריו האקדמיה ללשון העברית נמצאים במאגר המנחים.
- דיונים לשוניים על מלים שחדשו בתקופת התחיה נתן למצוא לעתים בעתונות התקופה באתר עיתונות יהודית היסטורית. ראו למשל ערדל או מגבת.
- לבסוף, לעתים ישחק לכם המזל ותמצאו ברשת דיון של לשונאי על הערך. נתן לצטט מדברי בני־סמכא (כדגמת: אבשלום קור, אילון גלעד, רוביק רוזנטל, רות אלמגור־רמון, תמר עילם־גינדין), וכן באתר האקדמיה ללשון. חלקם מתמחים בנושאי־משנה. לדגמה: ד"ר עילם־גינדין מתמחה בשפה הפרסית; ד"ר משה רענן כותב באתר הדף היומי על צמחים וחיות בתלמוד.
- זכרו: עדיף תמיד לצטט מקור ראשוני מאשר מקור משני הדן בו. תוכלו להפנות לדיונים לשוניים בסעיף הקשורים החיצוניים.
עבור יתר הסעיפים ישנם פטנטים היכולים לסיע לעבודתכם:
- נגזרות - ראשית נסו לחפש נגזרות באמצעות ידני, למשל באמצעות הוספת סיומות למלה. בדרך כלל תשתיכנה הנגזרות לאותו השרש של המלה הגוזרת אותן. תוכלו לחפש מלים לפי שרשן למשל באתר "מאגרים" או במאגר המנחים.
- צרופי מלים נתן למצוא באמצעות השלמה אוטומטית של מנוע־החפוש שלכם. כדאי בנוסף לחפש את הערך בכותרות ערכים בויקיפדיה ובאתרי ניבים. גם במאגר המנחים תמצאו לעתים צרופים מתאימים.
- תרגומים - רצוי להוסיף רק תרגומים הַמֻּכָּרִים לכם גם בשפת היעד. כדי לחפש תרגום באנגלית, אפשר להשתמש באתר מורפיקס או בתרגום גוגל. כדאי גם לבדוק את הערכים המקבילים באתר ויקימלון באנגלית או בשפה אחרת. אם הערך שכתבתם מופיע גם כערך בויקיפדיה, בדקו מהו הערך המקביל לו באתר ויקיפדיה שבשפת היעד (המופיע תחת "דף זה בשפות אחרות" שבסרגל הנווט בצד ימין).
- נגודים ונרדפות - אם הערך קל לתרגום לשפה אחרת, נתן להשתמש בְּאֶגְרוֹן (thesaurus) בשפה זו. למשל, באתר זה תמצאו מלון ואגרון באנגלית. תוכלו גם להשתמש בגוגל למטרה זו (הקלידו "define XXXX" בתבת החפוש). נתן כמובן להעזר בשטה זו לשפור ההגדרה.