משפתים
 |
דף זה נמצא כעת בשלבי עריכה. אתם מתבקשים להימנע מעריכתו בטרם תוסר הודעה זו. שימו לב! אם דף זה לא ייערך במשך שבוע רשאי כל ויקימילונאי להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך דף זה. |
מִשְׁפְּתַּיִם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | שׁ־פ־ת |
| דרך תצורה | צורת זוגי משקל מַקְטֵל |
| נטיות | |
- לשון המקרא (משמעות משוערת)מִפְטמת-בקר,מקום עשיית הגבינה.
גיזרון
עריכה- המילה נזכרת פעמים במקרא. מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎘𐎔𐎄𐎎 (מתֿפדם).[1]
- בן יהודה מבאר: "כמו אשפתות, היינו צבור הזבל בשדה ששמה מביא החמור את הזבלים במשפלות" , ובתרגום יונתן מפרשים: עפ"י "שפות בקר", דהיינו מקום עשיית הגבינה. החוקר חיים גלעד מפרש משפתים בהוראת מקום גידול הבקר ומיחס את תיבת "אשפה" כקרובה ל- ”(שַׁעַר הָ)שְׁפוֹת“ (נחמיה ג, פסוק יג) (אשפות) שלה שורש משותף עם שורש: "משפתים" וכידוע אחד משערי ירושליים קרוי "שער הצאן" ואין מן הנמנע ששער השפות (אשפתות) שמש בהוראת: "השער הסמוך אל שטחי המרעה" .בהקשר זה ניתן לציין כי לדוד המלך מוגשים ”שְׁפוֹת בָּקָר“ (שמואל ב׳ יז, פסוק כט) שכצירוף יכולים להתפרש כבקר שגודל היטב או מפוטם.
פרשנים מפרשים
עריכה- תרגום: בין תחומיא.
- שכל טוב: ועיקר המילה היא קרקע מזובלת ודומה לו שפתים, ואשפתות.
- ספורנו: כשהוא חונה רובץ בין שתי החבילות הנתונות למשא על שני צדיו על דרך שפיתת שתי קדרות בכירים[2]
- רד"ק: בין שני המשאות שנושא.
תרגום
עריכה- אנגלית: word