מרקחה

מֶרְקָחָה עריכה

לשון המקרא תבשיל רותח ומבעבע. נוזל המתערב בכח.
- ”הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ“ (יחזקאל כד, פסוק י)
- ”יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה“ (איוב מא, פסוק כג)
תערבת בשמים
- ”לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר“ (שיר השירים ה, פסוק יג)