מרך

יש להוסיף לדף זה את הערך: מֵרֵךְ.

מֹרֶךְ

לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): רכות. רפיון.
- ”וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף. “ (ויקרא כו, פסוק לו)

מילה יחידאית במקרא גם השורש והתבנית אינם נהירים.

רש"י: המ"ם יסוד נופל כמו מוקש, ומועד.
רשב"ם: (חולק על דעת רש"י ומנמק) אינו לשון רך הלבב ואל הרך לבי (השורש אינו ר־כ־ך), כי המ"ם של מרך עיקר (חלק מהשורש) שהרי הניגון במ"ם (נקראת מלעיל), כמו אֹהֶל, אכל בכסף, וקראת לשבת עונג, ואין חבר (אין מקום שבו קיים השורש מ־ר־ך) כי אם בתלמוד ב[מסכת] שחיטת חולין נתמרך ב[פרק]אילו טריפות:

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה.