מקלס

(הופנה מהדף מקולס)

מְקֻלָּסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקולס
הגייה* mekulas
חלק דיבר תואר
מין -
שורש ק־ל־ס
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְקֻלֶּסֶת ר׳ מְקֻלָּסִים
  1. לשון חז"ל שיש בו קישוטים ותוספות לפארו.
    • ”עושין גדי מקולס“ (משנה, מסכת ביצהפרק ב, משנה ז)
    • ”אי זהו גדי מקולס, כולו צלי ראשו כרעיו וקרבו. בישל ממנו כל שהו שלק ממנו כל שהו אין זה גדי מקולס. עושין גדי מקולס ביום טוב הראשון של חג וביום טוב האחרון של פסח עגל מקולס ביום טוב הראשון של פסח אבל לא גדי מקולס אמ' ר' יוסה תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי ליקח טלאים בלילי פסחים ועושין אותן מקולסין אמרו לו אף הוא קרוב להאכיל קדשים בחוץ מפני שקורין אותן פסחין“ (תוספתא, מסכת ביצהפרק ב, הלכה טו)

גיזרוןעריכה

  • מן השורש ק־ל־ס קֻלַּס במשמעות שבח כלומר משובח. גדי מקולס הוא הנצלה שלם כשאיבריו הפנימיים תלויים עליו ונראה כאיש גיבור עם כלי זינו (מפרשים).


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה