מנוסה

ערך זה עוסק במְנוּסָה, שם עצם בנקבה. לערך העוסק במְנוּסֶּה, תואר בזכר; ראו כתיב חסר מְנֻסֶּה (נֻסָּה).

מְנוּסָה

נסיון שלא להיתפס, תוך שמירת מרחק.
- ”וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם – וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת־חֶרֶב וְנָפְלוּ, וְאֵין רֹדֵף.“ (ויקרא כו, פסוק לו)
- ”כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן; כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יהוה, וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו נב, פסוק יב)

бе́гство‏‏‏‏ (תעתיק: bégstvo)