ממשך

מְמֻשָּׁךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ממושך
הגייה^*	memushach
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ש־ך
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְמֻשֶּׁכֶת מְמֻשָּׁכָה, ר׳ מְמֻשָּׁכִים, נ"ר מְמֻשָּׁכוֹת

לשון המקרא שמשכו בבשרו והיכוהו (במובן חופשי) נרדף ומושפל.
- ”בָּעֵת הַהִיא יוּבַל-שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן-הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו-קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל-מְקוֹם שֵׁם-יְהוָה צְבָאוֹת הַר-צִיּוֹן.“ (ישעיהו יח, פסוק ז)
שמתקיים זמן רב.
- ”תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה-לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה.“ (תהלים יג, פסוק יב)
- חיכיתי לה זמן ממושך משבוששה לבא חזרתי לביתי.