מים מלוחים

מַיִם מְלוּחִים

לשון חז"ל מים טבעיים המכילים כמות רבה של מלחים מומסים.
- ”יצאו להן מים מתוקים מתוך מים מלוחין.“ (מכילתא דרשב"י, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
- "מים מלוחים בעולם מים מלוחים באדם זהו דמעות של עינים." (אבות דרבי נתן לא)
- ”חום הקיץ גדל מאד, והצמאון גבר בעיר, מי הבורות אפסו, ומי המעינות יצמתו לאט לאט, והננו שותים מים מלוחים.“ ("הצפירה", 7 באוגוסט 1888, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”את מקום המים השפירים, הנשאבים ממאגרי מי תהום, תופסים מים מלוחים ומי ים, ופירוש הדבר קלקול מקור המים ללא תקנה.“ ("מעריב", 3 ביוני 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

ועד הלשון העברית, חינוך גופני: תרבות הגוף (תשי"ח-תשכ"ח), 1958. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי השיתוך (תשמ"ה), 1985; מילון למונחי כימיה (תשמ"ט), 1989.

ערך בוויקיפדיה: en:Saline water

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מים מלוחים