תקע כף

תָּקַע כַּף

1. לשון המקרא הכה כף אל כף לאות שמחה.

   • ”כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה.“ (תהלים מז, פסוק ב)
   • ”אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ נַחְלָה מַכָּתֶךָ כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד.“ (נחום ג, פסוק יט)

2. לשון המקרא נתן הסכמה לתת ערבות או התחייב התחייבות ממונית כובלת.

   • ”בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ“ (משלי ו, פסוק א)
   • ”אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.“ (משלי יז, פסוק יח)
   • ”אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת.“ (משלי כב, פסוק כו)

3. לחץ ידו בברכת שלום או לאות הסכמה.

מקור

• מקראי.

נגזרות

• תקיעת כף

ביטויים קרובים

• מחא כף (1)
• עָרַב (2)
• לחץ יד (3)

תרגום

• אנגלית: clap‏‏‏‏ (1); become surety‏‏‏‏ (2); shake hand‏‏‏‏ (3)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תקיעת כף

טקסט בוויקיטקסט: ביאור:תקע כף