*ישנם מדקדקים הפוסלים את הצורות "לְשָמָּה", "מִשָּמָּה". למשל, בספר "ודייק" נכתב: "''אמור: 'לך לשם!' או: 'לך שמה!' (אל תאמר: 'לך לשמה!')... וכן אמור: 'באתי משם' (ולא משמה)''".{{הפניה|1|ודיק}} </br> לעומתם, באתר האקדמיה ללשון נכתב "''...מכיוון שהשימוש במילה שָׁמָּה במשמעות שָׁם רגיל בלשון המקרא, הוא כשר גם בלשון ימינו''", ולכן: "''...אשר לצורה לְשָׁמָּה – מבחינת ההיגיון אין בה פסול (שהרי כאמור לעתים שָׁמָּה = שָׁם), ואף על פי כן לא מצאנו במקורות כל תיעוד לה... לפיכך הרוצים ללכת על פי המקורות לא יאמרו לְשָׁמָּה ויעדיפו את דרכי ההבעה הפשוטות לְשָׁם ושָׁמָּה''".{{הפניה|2|האקדמיה}}
===סימוכין===
{{הערה|ודיק}} "וְדַיֵּק" ליעקב בהט ולמרדכי רון, פרק "תקן לשונך" סעיף "לשם - שמה (לשמה)".
{{הערה|האקדמיה}} [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/16101201.aspx שמה במשמעות שם], באתר האקדמה ללשון העברית.