תלמוד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תלמוד
 
Arie (שיחה | תרומות)
לשכתוב. ויקימילון הוא מילון ולא אנציקלופדיה.
שורה 1:
{{לשכתוב}}
 
==תַּלְמוּד==
== תלמוד ==
הוא אוסף דיונים שנידונו בשתי מרכזי התורה הגדולים של תקופת [[האמוראים]], א"י - ירושלים, ובבל - נהרדעא ופומבדיתא.
התלמוד מבוסס על שישה סדרי ה[[משנה]], אם כי אין תלמוד על כל מסכתות השישה סדרים.
פעמים רבות מופיעים בתלמוד סיפורים, דרשות ואמרות מוסר, שלרוב מוזכרות מתוך קשר לדברים שהוזכרו לפניהם. קטעים אלו מכונים "אגדות חז"ל". ישנה מחלוקת כיצד יש להתייחס לאגדות חז"ל, האם לקבלם כפשטם, דבר שגרם כי חלק יאמינו בדברים אמונה עיוורת, וחלק יסתרו את הדברים. או להבין כי אין כוונתם כי אותם מקרים קרו במציאות, אלא משלים הם. זוהי גישתו של [[הרמב"ם]], והגישה המקובלת כיום. הצורך של חז"ל באמירת משלים הוסבר בצורך להסתיר ענינים גבוהים כמטהפיזיקה וכדו' מעיני העם הפשוט.
ישנם שני סוגי תלמוד , תלמוד בבלי שנערך בבל ע"י רבינא ורב אשי, ושעריכתו הסופית היתה ככל הנראה בתקופת הסבוראים. והתלמוד הירושלמי.
בארמית מכונה התלמוד גמרא, שתרגומה המילולית היא "לימוד" או "תלמוד".
התלמוד גם עבר ביקורת קשה של הצנזורה הנוצרית, וכיום מנסים לשחזר את טעויות הצנזורה ע"פ כתבי יד עתיקים. דוגמא מענינת לשינוי הצנזורה, הוא בתוספות במסכת עבודה זרה, שמדבר על עובד כוכבים שאינו עובד כוכבים (במקור - גוי שאינו עובד עבודת כוכבים).
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא= תלמוד
שורה 12 ⟵ 6:
|חלק דיבר=
|מין= זכר
|שורש= ל.-מ.-ד.
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
הוא אוסף דיונים שנידונו בשתי מרכזי התורה הגדולים של תקופת [[האמוראים]], א"י - ירושלים, ובבל - נהרדעא ופומבדיתא.
התלמוד מבוסס על שישה סדרי ה[[משנה]], אם כי אין תלמוד על כל מסכתות השישה סדרים.
פעמים רבות מופיעים בתלמוד סיפורים, דרשות ואמרות מוסר, שלרוב מוזכרות מתוך קשר לדברים שהוזכרו לפניהם. קטעים אלו מכונים "אגדות חז"ל". ישנה מחלוקת כיצד יש להתייחס לאגדות חז"ל, האם לקבלם כפשטם, דבר שגרם כי חלק יאמינו בדברים אמונה עיוורת, וחלק יסתרו את הדברים. או להבין כי אין כוונתם כי אותם מקרים קרו במציאות, אלא משלים הם. זוהי גישתו של [[הרמב"ם]], והגישה המקובלת כיום. הצורך של חז"ל באמירת משלים הוסבר בצורך להסתיר ענינים גבוהים כמטהפיזיקה וכדו' מעיני העם הפשוט.
ישנם שני סוגי תלמוד , תלמוד בבלי שנערך בבל ע"י רבינא ורב אשי, ושעריכתו הסופית היתה ככל הנראה בתקופת הסבוראים. והתלמוד הירושלמי.
בארמית מכונה התלמוד גמרא, שתרגומה המילולית היא "לימוד" או "תלמוד".
התלמוד גם עבר ביקורת קשה של הצנזורה הנוצרית, וכיום מנסים לשחזר את טעויות הצנזורה ע"פ כתבי יד עתיקים. דוגמא מענינת לשינוי הצנזורה, הוא בתוספות במסכת עבודה זרה, שמדבר על עובד כוכבים שאינו עובד כוכבים (במקור - גוי שאינו עובד עבודת כוכבים).