מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערת שולים, מעט הרחבה
שורה 22:
 
===גיזרון===
# המילה משותפת לשפות רבות: {{יוניקוד|Mṣrm}} (אוגריתית), מצרם (פיניקית), מצרין (ארמית מצרית), {{יוניקוד|Meṣrēm}} (סורית), {{יוניקוד|Miṣir}} (אשורית), {{יוניקוד|Miṣir}} (אכדית), {{יוניקוד|Miṣrî}} (אכדית, ב[[w:מכתבי אל עמרנה|מכתבי אל־עמרנה]]), مِصْرُ (מִצְרֻ, ערבית), {{יוניקוד|Miṣru}} (מעיינית), {{יוניקוד|Mudrāya}} (פרסית עתיקה). נראה שמקורה במילה שמית קדומה מִצְר שפירושה גבול, אֵזור.</br>צורת הזוגי משותפת גם לשפות אחרות (ראו אוגריתית, פיניקית, ארמית מצרית וסורית שהובאו לעיל). אין זה ברור ממה נובעת צורת הזוגי הזו והוצעו לה כמה הסברים. יש הסבורים כי היא משקפת את חלוקת מצרים העתיקה למצרים התחתונה ולמצרים העליונה{{הפניה|1|מקראית}}, בדומה למשמעות צורת הזוגי בשם נַהֲרַיִם (ארץ הנהרות). מנגד יש הטוענים כי אין לצורת הזוגי של מִצְרַיִם כל משמעות, בדומה למילים מַיִם ושָׁמַיִם או בדומה לשמות מקומות אחרים כגון יְרוּשָׁלַיִם{{הפניה|12|רוביק}}.
 
===צירופים===
* [[גלות מצרים]]
* [[חשך מצרים|חושך מצרים]]
* [[יציאת מצרים]]
שורה 51 ⟵ 52:
===מידע נוסף===
* בכמה מקומות במקרא משמשת המילה מִצְרַיִם גם כשמו של העם המצרי: {{צט/תנ"ך|וַיִּרְדְּפוּ '''מִצְרַיִם''' וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם|שמות|יד|כג}}. תופעה זו של מילה אחת לתיאור הארץ והעם השוכן בה נפוצה מאוד במקרא.
* במקרא "מִצְרַיִם" הוא גם שמו של [[w:חם בן נח|חם בן נח]]. למשל: {{צט/תנ"ך|וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ '''וּמִצְרַיִם''' וּפוּט וּכְנָעַן|בראשית|י|ו}}
 
===ראו גם===
שורה 60 ⟵ 62:
 
===הערות שוליים===
{{הערה|1|רוביק}} למשל, [[w:רוביק רוזנטל|רוביק רוזנטל]] כותב בבלוג באתר "רב מילים" [http://blog.ravmilim.co.il/2013/05/28/names-united/ בתאריך 28/5/2013]: "צורת הזוגי מקובלת בשמות מקומות בעברית, ואף הוצמדה לירושלים לאחר חתימת המקרא".
 
{{הערה|2|מקראית}} ראו למשל: "אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" (עורכים ראשיים [[w:אליעזר ליפא סוקניק|אליעזר ליפא סוקניק]], [[w:משה דוד קאסוטו|משה דוד קאסוטו]]) בערך "מצרים".
 
===קישורים חיצוניים===