מַחְמוּד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחמוד
הגייה* makhmud
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ד
דרך תצורה משקל מַקְטוּל
נטיות
  1. דבר חמוד, המעורר רגשות חמדה.
    • ”זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד-צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ“ (איכה א, פסוק ז)
    • ”שם העין רואה והלב חומד ושניהם לא ישבעו מראות ומחמוד...“ (לֶקֶט, מאת יהושע ברזילי, בפרויקט בן יהודה)
  2. שם פרטי לזכר, הנפוץ בעיקר אצל ערבים.

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.[1]

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

שם פרטי

  • אנגלית: Mahmoud‏‏‏‏
  • ערבית: محمود‏‏‏‏ (תעתיק: מַחְמוּד)

סימוכין עריכה

  1. "מחמוד",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4262)