מחזיק לו טובה

מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה

עריכה
  1. לשון חז"ל מביע רגשי תודה למי שעשה דבר חסד או טובה למענו.

מקור

עריכה
  • "אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, החזק לי טובה שהודעתיך בעולם. אמר לה: טובתי בל עליך, איני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני תחלה בעולם." (מנחות נג א)
  • ""ויחן את פני העיר": התחיל מעמיד הטליסין ומוכר בזול הד"א שאדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו." (בראשית רבה עט)

ביטויים קרובים

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה