מְזוּזָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזוזה
הגייה* mezuza
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ז־ו־ז
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מְזוּזוֹת
 
מזוזה קבועה בצד הדלת.
  1. לשון המקרא כל אחת משתי הקורות האנכיות בצדי הדלת, מעליהן המשקוף, ומתחתיהן הסף.
    • ”וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.“ (שמות יב, פסוק ז)
    • ”וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.“ (דברים יא, פסוק כ)
    • ”...וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר־הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם־הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל־כְּתֵפָיו...“ (שופטים טז, פסוק ג)
    • ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק ח)
    • ”וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית...“ (ישעיהו נז, פסוק ח)
    • ”אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי.“ (משלי ח, פסוק לד)
  2. לשון חז"ל בהשאלה: מגילת קלף הנתונה במין קופסה ועליה כתובות שתי פרשיות מתוך קריאת שמע.
    • ”אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית.“ (משנה, מסכת מגילהפרק א, משנה ח)
    • ”המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף קב, עמוד א)

גיזרון

עריכה
  1. משורש מ-ז-ז (יוספוס מזכיר שבשלהי התקופה החשמונאית היתה המזוזה ניידת ונעה (זזה) ביחד עם פמליית המלך,השוו לתיבת מזז). אולם הגיזרון נותר שנוי במחלוקת:
    • לפי ההשערה הרווחת ביותר,[1] כנראה מן זז 'נע, סר', שורש ז-ו-ז בעניין הזזה וסטייה, כי המזוזה היא הציר שמזיז\מסובב את הדלת.[2]
    • לפעמים[3] נחשב כקשור למילה באכדית manzazu או mazzāzu שמתייחסת לרעיון של 'דוכן, כַּן' (כמו דוכן\אדן של עמוד או פסל[4]), מן izuzzu 'עמד, היה ניצב'. כנראה מזוזה מתוארת כמשהו (ציר) שניצב ונשאר נייח בניגוד לדלת שמסתובבת סביבו, בדומה למילה המקבילה ביוונית stathmōn) σταθμός) (תרגום המילה 'מזוזה' בתרגום השבעים[5]), שגם משמעו 'דבר ניצב ונייח', מן hístēmi) ἵστημι) - 'עמד, ניצב'.[6] אך אין מקרה שבו המילה mazzazu באכדית מציינת מזוזה של דלת, וחלק מהחוקרים ספקניים שהמילה בעברית נגזרת משם.[7]

תרגום

עריכה
   תשמיש קדושה
   הקורות הניצבות של פתח הדלת

צירופים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מזוזה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזוזות

סימוכין

עריכה
  1. משותפת בין גזניוס ויסטרוב ואחרים.
  2. לפי גזניוס מזוזה = "a door-post, upon which the hinges turn", מן ז-ו-ז. בערך ז-ו-ז (page CCXLI) גזניוס מגדיר את משמע השורש ז-ו-ז "to move oneself about" וחוזר על העובדה שהמילה מזוזה (לטענתו) נגזרת משורש זה.
  3. ראו אבן-שושן והמקורות להלן.
  4. A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 206
  5. LXX של שמות יב ז
  6. Perseus.
  7. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 202. ISBN: 978-1602801141.