מְזוּזָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמזוזה
הגייה*mezuza
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשז־ו־ז
דרך תצורהמשקל מַקְטֵלָה
נטיותר׳ מְזוּזוֹת
מזוזה קבועה בצד הדלת.
  1. לשון המקרא כל אחת משתי הקורות האנכיות בצדי הדלת, מעליהן המשקוף, ומתחתיהן הסף.
    • ”וְלָקְחוּ מִן-הַדָּם וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.“ (שמות יב, פסוק ז)
    • ”וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.“ (דברים יא, פסוק כ)
    • ”...וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר־הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם־הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל־כְּתֵפָיו...“ (שופטים טז, פסוק ג)
    • ”וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן ישֵׁב עַל־הַכִּסֵּא עַל־מְזוּזַת הֵיכַל יְהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק ח)
    • ”וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית...“ (ישעיהו נז, פסוק ח)
    • ”אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי.“ (משלי ח, פסוק לד)
  2. לשון חז"ל בהשאלה: מגילת קלף הנתונה במין קופסה ועליה כתובות שתי פרשיות מתוך קריאת שמע.
    • ”אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית.“ (משנה, מסכת מגילהפרק א, משנה ח)
    • ”המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא“ (בבלי, מסכת בבא מציעאדף קב, עמוד א)

גיזרון

עריכה
  1. משורש מ-ז-ז (יוספוס מזכיר שבשלהי התקופה החשמונאית היתה המזוזה ניידת ונעה (זזה) ביחד עם פמליית המלך,השוו לתיבת מזז). אולם הגיזרון נותר שנוי במחלוקת:
    • לפי ההשערה הרווחת ביותר,[1] כנראה מן זז 'נע, סר', שורש ז-ו-ז בעניין הזזה וסטייה, כי המזוזה היא הציר שמזיז\מסובב את הדלת.[2]
    • לפעמים[3] נחשב כקשור למילה באכדית manzazu או mazzāzu שמתייחסת לרעיון של 'דוכן, כַּן' (כמו דוכן\אדן של עמוד או פסל[4]), מן izuzzu 'עמד, היה ניצב'. כנראה מזוזה מתוארת כמשהו (ציר) שניצב ונשאר נייח בניגוד לדלת שמסתובבת סביבו, בדומה למילה המקבילה ביוונית stathmōn) σταθμός) (תרגום המילה 'מזוזה' בתרגום השבעים[5]), שגם משמעו 'דבר ניצב ונייח', מן hístēmi) ἵστημι) - 'עמד, ניצב'.[6] אך אין מקרה שבו המילה mazzazu באכדית מציינת מזוזה של דלת, וחלק מהחוקרים ספקניים שהמילה בעברית נגזרת משם.[7]

תרגום

עריכה
   תשמיש קדושה
   הקורות הניצבות של פתח הדלת

צירופים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מזוזה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזוזות

סימוכין

עריכה
  1. משותפת בין גזניוס ויסטרוב ואחרים.
  2. לפי גזניוס מזוזה = "a door-post, upon which the hinges turn", מן ז-ו-ז. בערך ז-ו-ז (page CCXLI) גזניוס מגדיר את משמע השורש ז-ו-ז "to move oneself about" וחוזר על העובדה שהמילה מזוזה (לטענתו) נגזרת משורש זה.
  3. ראו אבן-שושן והמקורות להלן.
  4. A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 206
  5. LXX של שמות יב ז
  6. Perseus.
  7. "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 202. ISBN: 978-1602801141.