מונו־

(הופנה מהדף מונו)

מוֹנוֹ־

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמונו־
הגייה*mono
חלק דיברתחילית
מין
שורש
דרך תצורהשאילה
נטיות
  1. יחיד, בודד.
    • "מוֹנוֹ, מוֹנוֹ / אֲנִי לְבַד וְטוֹב לִי / מוֹנוֹ, מוֹנוֹ / כָּל הַחַיִּים שֶׁלִּי הֵם מוֹנוֹ / מֵאַהֲבָה אֲנִי נִמְלָט, אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי." (מוֹנוֹ, מאת יוסי גיספן)

גיזרון

עריכה
  • מיוונית: mónos) μόνος)אחד.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: mono-‏‏‏‏
  • גרמנית: mono-‏‏‏‏
  • צרפתית: mono-‏‏‏‏
  • רוסית: моно-‏‏‏‏