מונו־
(הופנה מהדף מונ־)
מוֹנוֹ־ עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מונו־ |
הגייה* | mono |
חלק דיבר | תחילית |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה |
נטיות |
- יחיד, בודד.
- "מוֹנוֹ, מוֹנוֹ / אֲנִי לְבַד וְטוֹב לִי / מוֹנוֹ, מוֹנוֹ / כָּל הַחַיִּים שֶׁלִּי הֵם מוֹנוֹ / מֵאַהֲבָה אֲנִי נִמְלָט, אֵין מְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי." (מוֹנוֹ, מאת יוסי גיספן)
גיזרון עריכה
- מיוונית: mónos) μόνος) – אחד.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
- חד־