לכד (שורש)

השורש ל־כ־ד הוא שורש מגזרת השלמים. מן המקרא משמעו אחיזה תפיסה. כיבוש וציד וגם חיבור.

נטיות הפעלים

ל־כ־ד	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	לָכַד	לוֹכֵד (ב׳ פעוּל: לָכוּד)	יִלְכָּד יִלְכּוֹד	לְכוֹד	לִלְכּוֹד
נִפְעַל	נִלְכַּד	נִלְכָּד	יִלָּכֵּד	הִלָּכֵד	לְהִלָּכֵד
הִפְעִיל	-אין-
הֻפְעַל	-אין-			-אין-	-אין-
פִּעֵל	לִכֵּד	מְלַכֵּד	יְלַכֵּד	מְלַכֵּד	לְלַכֵּד
פֻּעַל	לֻכַּד	מְלֻכָּד	יְלֻכָּד	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְלַכֵּד	מִתְלַכֵּד	יִתְלַכֵּד	הִתְלַכֵּד	לְהִתְלַכֵּד

הערה

• ראו גם מ־ל־כ־ד