לב טוב

לֵב טוֹב עריכה

לשון המקרא שמח, שלו.
- ”כְּטוֹב לֵב אַמְנוֹן בַּיַּיִן“ (שמואל ב׳ יג, פסוק כח).
- ”אמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם; [...] רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ט)
[עממי] נפש מתחשבת, אכפתית ובעלת מידות טובות ללא שנאה, קנאה, כעס ותכונות שליליות.
- יש לו לב טוב, הוא ויתר על הממתק הטעים למען אחותו.
- אוּלַי אֲנִי לֹא חָכָם אֲבָל יֵשׁ לִי לֵב טוֹב.

ערך בוויקיפדיה: לב טוב