כנרת
כִּנֶּרֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כינרת, אבל בדרך כלל נכתב בכתיב חסר (כנרת) גם בלי ניקוד |
הגייה* | kineret |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־נ־ר |
דרך תצורה | משקל קִטֶּלֶת |
נטיות |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- ימה בצפון מדינת ישראל, ובה מים מתוקים הראויים לשתייה.
- ”וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה“ (במדבר לד, פסוק יא)
- ”עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה“ (יהושע יג, פסוק כז)
- ”מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה / וּבְתֹם / שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי / הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?“ (וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- ”שֶׁגָּלַשׁ לְמַטָּה וּבְמֵי כִּנֶּרֶת / וּבְמֵי כִּנֶּרֶת מְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו.“ (שָׁם הָרֵי גוֹלָן, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- שם פרטי לנקבה
גיזרון
עריכה- על שם פרי הכינר (השיזף התרבותי או ארטישוק), אותו היו מגדלים לחופי הכינרת:[2]
- "[...] שהן מגדלות כינרים" (ירושלמי, מגילה, פרק א, הלכה א)
- ”כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה כינרת דמתיקי פירא כקלא דכינרי“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ו, עמוד א)
- (עממי) מקורו מהמילה כינור, כצורת האגם.
- על שם העיר הקדומה "כנרת" שעמדה על תילה בצפון מערב הכנרת במקום שנקרא היום תל כנרות ובעבר תל עוריימה (בסמוך לאתר ספיר).[3]
- על שם פרי הכינר (השיזף התרבותי או ארטישוק), אותו היו מגדלים לחופי הכינרת:[2]
תרגום
עריכה- אנגלית: Kinneret, Sea of Galilee
- ערבית: بحيرة طبريا
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ים כנרת |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כנרת |
- כינרת, אתר האקדמיה ללשון העברית.
סימוכין
עריכה- ↑ דב גינזבורג, המכון הגיאולוגי, ירושלים, "הכינרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל". דעת, 9.2.2011
- ↑ אבשלום קור, "צמח הכינר, שעל שמו נקראת הכינרת". icast, 30.1.2011
- ↑ פרופ' משה גופן, יצחקי גל, "מקור השם כינרת". רשות הכינרת