כדבעי
כִּדְבָעֵי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כדבעי |
| הגייה* | kidǝvaei |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ע־י/ה ב |
| דרך תצורה | כְּ־ + ד+בעי |
| נטיות | |
- לשון חז"ל כמבוקש, כדרוש, כראוי, כמו שצריך.
- כדבעי ליה מיעבד לא עבד (כמבוקש ממנו לעשות לא עשה). (כתובות סז א).
- יומא חד שמעי בזילותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי (יום אחד שמעתי מזלזלים בתלמיד חכם ולא מחיתי כמו שראוי לי). (בבא מציעא פד ב).
- העבודה בוצעה כדבעי.
מקור
עריכהלשון חז"ל, מארמית: 'כפי שמבוקש'. כ־ + דְּ- 'שֶׁ-' + הפועל בָּעָה[1].