ירושלמי

יְרוּשַׁלְמִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ירושלמי
הגייה^*	yerushalmi
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	ירושלים + ־ִי
נטיות	נ׳ ירוּשַׁלְמִית, ר׳ ירוּשַׁלְמִים, נ"ר ירוּשַׁלְמִיּוֹת

שמוצאו מירושלים, שייך אליה או קשור בה.
- ”רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַקַּרְתָּנִי שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִירוּשַׁלְמִי, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יְרוּשַׁלְמִי; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִירוּשָׁלָיִם.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ו, משנה ד)
- ”בְּמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית הָיוּ שְׁלֹשִׁים קַב, חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָּה.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ז, משנה א)
- הבתים הירושלמים בשכונה הזאת מאוד יקרים.
- כל המשפחה מצד אבי היא ירושלמית.