יָפַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יפח
שורש וגזרה י־פ־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא אמר, הודיע, העיד.
    • ”אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.“ (תהלים כז, פסוק יב)
    • ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר.“ (חבקוק ב, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • לא ברור בפסוקים הנ"ל אם מדובר בפועל בינוני (בהוראת: מעיד, מודיע[1]) או בשם־עצם (בהוראת: אדם שמעיד, הודעה). וראו גם בערך יפיח.
  • מקביל לפועל בבנין הפעיל הֵפִיחַ (2) בהוראה דומה. ככל הנראה המשמעות המקורית של השורש היתה לפלוט אוויר, לנשוב, והושאל משם לדיבור ועדות.
  • קרוב לאוגריתית: 𐎊𐎔𐎈 (יפח) בהוראת: עֵד.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. כך מופיע אצל מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, עמ' 442.