יפהפה

יְפֵהפֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יפהפה
הגייה^*	yefeyfe
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־פ־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטַלְטַל
נטיות	נ׳ יְפֵהפִיָּה, ר׳ יְפֵהפִיִּים, נ"ר יְפֵהפִיּוֹת

טוב־מראה; יפה למדי.
- ”עֶגְלָה יְפֵה־פִיָּה מִצְרָיִם; קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.“ (ירמיהו מו, פסוק כ)
- ”הֵי, הֵי, גַּלִּיָּה / בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה!“ (שִׂימִי יָדֵךְ, מאת לא ידוע בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”חֲנֻכִּיָּה יְפֵהפִיָּה נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹר. / מְסַפֶּרֶת לִי, מְשׁוֹרֶרֶת לִי עַל חֹפֶשׁ וְעַל דְּרוֹר.“ (חֲנֻכִּיָּה יְפֵהפִיָּה, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)