ימח שמו
יִמַּח שְׁמוֹ
עריכה- קללה קשה וחריפה, משמעה מוות חסר צאצאים ויורשים.
- יימח שמו וזכרו של אויבנו הארור.
מקור
עריכה- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אות עברית לא ידועה 6. ”הָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל“ (דברים כה, פסוק 6).
- וכקללה ”יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם“ (תהלים קט, פסוק יג)
ביטוי זה נאמר ע"י אלוהים כחלק מחוקי עם ישראל אחרי יציאת מצריים ופירוש חוק זה הוא שכאשר גבר נשוי ימות ואין לו בנים, אשתו האלמנה תתחתן עם אח של בעלה המנוח ובנה הבכור יישא את שם בעלה שמת כדי ששמו לא ישכח.
ביטוי דומה מוזכר גם בפסוק: ”...תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.“ (דברים כה, פסוק יט). אלוקים מצווה על בני ישראל למחוק ולהשמיד את עם עמלק
כאן אלוהים מצווה למחות את זכרו של עמלק, המסמל את הרוע ואת השנאה ליהודים בעולם.