- לשון המקרא (משמעות משוערת) פסע בצורה בולטת ומושכת עין
- ”יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה“ (ישעיהו ג, פסוק טז)
- השורש מופיע פעם אחת במקרא כצורת מקור של הפועל. לפי פרשני המקרא שייך לשורש צ־פ־ף או צ־ו־ף בארמית ט־ו־ף.
- חז"ל: כשהיתה אחת מהן ארוכה מביאה שיין קצרות ומהלכת ביניהן כדי שתהא נראית טָפָה ביניהן. שהיו מהלכות עקב בצד אגודל. שהיו מהלכות בקומה זקופה.
- רש"י: א. כמו צ־פ־ף צפות למעלה מגביהות עצמן. כמו בתואר טָפוּף בלשון חז"ל כמו צפוף. ב. קליעת שערות נכריות גסות וצפופות.
- מצודות: חילוף ט/צ בארמית לצף פוסעות בנחת כדבר הצף על פני המים.
- משמיע קול פסיעה קרוב אל ת־פ־ף[דרוש מקור].
