טחורים

טְחוֹרִים עריכה

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

ורידים מורחבים בדופן פי הטבעת, אשר במצבם זה מביאים לכאבים ולעתים גם לדימום.
- עצירות מגבירה את הסיכון לטחורים.

ברוב המקומות במקרא, במסורה שבידינו, המילה "טחורים" היא צורת הקרי של הכתיב עפלים, למשל: "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא־מֵתוּ הֻכּוּ בעפלים (ק' בַּטְּחֹרִים) וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם" (שמואל א ה, יב). רק בשני פסוקים הכתיב "טחורים" הוא מקורי ולא צורת הקרי בלבד: "וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם" (שמואל א, ו, יא); "וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַה'" (שמואל א, ו, יז). הטחורים המקראיים הם (עכברים המביאים) מגפה, אך לא ברור אם הכוונה לאותה מחלה שהמילה מתארת כיום.

מצודת ציון: "והקרי בטחורים והוא שם שרץ מה והיו דומים להם."
רלב"ג: "וזאת המכה היתה שהוכו בטחורים והוא חולי מצער מאד ויוצא מהם דם רב."
רש"י: "בטחורים - חלחולת כרכשא [סוף המעי, סמוך לפי הטבעת] מכת הנקב עכברים נכנסין בנקביהם ושומטין בני מעיהם ויוצאין."