טבין ותקילין

טָבִין וּתְקִילִין

עריכה
  1. כסף טוב, מזומן, המחיר המלא.
    • אברהם שילם עבור שדה מערת המכפלה ארבע מאות שקל כסף טבין ותקילין.
    • "ואתה תתפור נעלים נהדרות של עור זמשה בעד האנשים שישלמו טבין ותקילין" ("נפוליון מן הגטו", נחום סוקולוב)
    • "והיו כאלה שהרויחו עשרות אלפים שקלים טבין ותקילין, המטבעות צרורות וחתומות" ("מעל מכסה האניה", אלחנן לוינסקי)

מקור

עריכה
  1. מארמית: טובים ושקולים (דינרים במשקל המלא). מקור הניב בתלמוד הבבלי: " רב אוזיף דינרי מברתיה דרבי חייא לסוף אייקור דינרי אתא לקמיה דרבי חייא אמר לו: זיל שלים לה טבין ותקילין" (מסכת בבא מציעא, דף מ"ד, עמוד ב').
    [רב לווה דינרים מבתו של רבי חייא. בסוף התייקרו הדינרים. בא לפני רבי חייא. אמר לו רבי חייא: לך שלם לה טבין ותקילין (ללא חשש רבית) ]
    בעברית החדשה בא הביטוי להדגיש את ערך התשלום וכך הפך לניב.

ראו גם

עריכה