חַקְיָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חקיין
הגייה* khakyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ק־ה
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות ר׳ חַקְיָנִים; נ׳ חַקְיָנִית, נ"ר חַקְיָנִיּוֹת
  1. אדם המחקה אדם אחר, בדיבורו או בהתנהגותו, לרוב לצורך שחוק או לעג.
    • יהודה הוא חקיין מצוין. אתמול הוא חיקה את משה באופן מדויק ומצחיק.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש חקה

השורש ח-ק-ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ח-ק-ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל חִקָּה מְחַקֶּה יְחַקֶּה חַקֵּה לְחַקּוֹת
פֻּעַל חֻקָּה מְחֻקֶּה יְחֻקֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַקָּה מִתְחַקֶּה יִתְחַקֶּה הִתְחַקֵּה לְהִתְחַקּוֹת

הערהעריכה

השורש הזה קרוב לשורש ח-ק-ק והוא נוצר תוך שינוי הגזרה מגזרת הכפולים לגזרת נל"י/ה.