חֲנִיָּה, חֲנָיָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנייה, חניה
הגייה* khaniya, khanaya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־נ־י/ה, גזרת נחי ל"ה
דרך תצורה חֲנִיָּה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ חֲנִיּוֹת או חֲנָיוֹת; חֲנִיַּת־ או חֲנָיַת־


  1. עצירה במקום כלשהו לאחר תנועה.
    • בסופו של המסע מתוכננת חנייה למשך הלילה בפארק העירוני.
  2. שטח שהוקצה לפעולת החנייה הנ"ל.
    • המכונית שלך חוסמת את החנייה שלי.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בהתאם להחלטת האקדמיה ללשון העברית, שתי הצורות "חֲנִיָּה" ו-"חֲנָיָה" תשמשנה הן עבור הפעולה והן עבור המקום.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חניון


השורש חנה
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית עצירה במקום
גזרה גזרת נחי לי"ה
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעליםעריכה

ח־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָנָה חוֹנֶה יַחְנֶה חֲנֵה לַחְנוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחְנָה מַחְנֶה יַחְנֶה הַחְנֵה לְהַחְנוֹת
הֻפְעַל הָחְנָה מָחְנֶה יָחְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל