זלח (שורש)

השורש ז־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ז־ל־ח	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	זָלַח	זָלֵחַ	יִזְלַח	זְלַח	לִזְלֹחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל	זִלַּח	מְזַלֵּחַ	יְזַלַּח	זַלֵּחַ	לְזַלֵּחַ
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל

הערה

• בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]