ויקימילון:ביבליוגרפיה
| מקורות |
הביבליוגרפיה חיונית, בוויקימילון בכלל ובסעיף הגיזרון (ומקורות בצרופים) בפרט, משתי סיבות החשובות כל אחת בפני עצמה.
ראשית, כמו בכל חיבור עיוני רציני, יש להביא אסמכתות בכתיבת ערך. בפרט נכון הדבר בוויקימילון שאינו נכתב על ידי כותבים מקצועיים ששמם הולך לפניהם. אמנם, על פי העיקרון המייחד והבסיסי ביותר של ויקימילון, יש לסמוך על הכותבים, אך עם זאת מקורות אמינים וביבליוגרפיה מבססים את הכתוב בערך, ומאפשרים אימות איתן לכתוב בערך. אימות זה חשוב בכל קביעה היסטורית, בלשנית, אטימולוגית, מורפולוגית וכו', וכן בציטוטים של אנשים או יצירות.
שנית, ויקימילון הוא מילון ולכן יש לשמור בו על תמצות ודיוק. על כן יש לספק תשתית רחבה אך ממוקדת, של רשימת מקורות נוספים אשר יכולים להרחיב את בסיס הידע בתחום הנקרא, ושיאפשרו ל"לקוח" הפוטנציאלי של ויקימילון לקרוא ערך מילוני "טהור" מחד, ומאידך יאפשרו לו להרחיב את את היריעה.
איכותם של המקורות
עריכהלא כל המקורות שווים באיכותם. להלן רשימה של מקורות מועדפים, בסדר יורד של חשיבות:
- ספר שנכתב על ידי חוקר בעל שם, הפועל באופן קבוע במוסד מחקר מוכר (אוניברסיטה או מוסד שקול). כנ"ל מחקר שפורסם בכתב עת מדעי או פורסם על ידי הכותב במדיה כלשהי, הזמינה לציבור (כלומר, לא הרצאה שהעביר בעל פה).
- ספר או פרסום שנכתב על ידי אדם בעל תואר גבוה בתחום עליו כתב, אך אין לו תפקיד רשמי וקבוע (למשל מדובר במרצה מן החוץ) במוסד מחקר.
- ספר שנכתב על ידי עיתונאי או אדם חסר תואר דוקטור, בתחום מומחיותו
- אוטוביוגרפיות וספרי זכרונות
- ספרים שנכתבו לפני ביסוס המדעים כתחומים מחקריים. לדוגמה: ספרים של פלוטרכוס וכו'. ספרים אלה כפופים לפרשנות מודרנית ואין להשתמש בהם לציטוט ישיר בלי בדיקה מקדימה במקורות מודרניים.
- עיתונות ובלוגים מקצועיים: מקורות אלה טובים בעיקר לאירועים חדשותיים שטרם נחקרו על ידי האוניברסיטאות או שהמחקרים אודותיהם טרם פורסמו.
יש להעדיף את המקור על פני דיווח המציג את שנאמר בו:
- קישור למאמר מחקרי עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו.
- קישור לפסק דין עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו.