אסמכתה

אַסְמַכְתָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אסמכתה
הגייה*	asmakhta
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ס־מ־ך
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אַסְמַכְתּוֹת או אַסְמַכְתָּאוֹת; אַסְמַכְתַּת־

1. לשון חז"ל סימוכין, מקור להסתמך עליו, לרוב בכתב.

   • ”משביעין אותו שבועה שאין לה אסמכתא מן התורה כלל.“ (תשובות בעניין שבועות, מאת מתתיה גאון בר' רבי, לא ידוע, פטירת המחבר: שנת 869, באתר מאגרים)
   • ”באמצע הלילה היא לפעמים מעוררת אותו משנתו ומתחילה לבלבל את מוחו בזיכרונות רחוקים, שהיא מחפשת בהם אסמכתא לאי נאמנותו אליה.“ (במדרון, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • טופס ההפקדה שימש כאַסְמַכְתָּה לכך שהפקדתי את הכסף בבנק.

גיזרון

• מארמית: אסמכתא.

מילים נרדפות

• מסמך
• סימוכין
• תימוכין
• תנא דמסייע
• אישור

תרגום

• אנגלית: written proof‏‏‏‏, reference‏‏‏‏
• ערבית: مستند‏‏‏‏
• צרפתית: appui‏, référence‏‏‏‏