וִיזָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ויזה
הגייה* viza
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות וִיזַת־; ר׳ וִיזוֹת
  1. אישור שהטביע נציג מדינה בדרכון שהוציאה מדינה אחרת ומרשה כניסת נושא הדרכון למדינה הראשונה.
    • ”אנו רואים זאת היטב היום בגבול ישראל מצרים, כאשר מעבר הגבול הבינלאומי מאילת לטאבה אינו כרוך אפילו בויזה.“ (על הגבול, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
    • "אין לנו איביזה, / אין הרבה בויזה, / אבל יש את הבריזה / של אילת והכנרת." (סלסולים, מאת סטטיק ובן אל תבורי)

מקור

עריכה
  • משפות אירופה, מלטינית: visa, נבדק ונמצא ראוי (מילולית: "נראה").

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: visa‏‏‏‏