התעלף
הִתְעַלֵּף
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התעלף |
| שורש וגזרה | ע־ל־ף |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון המקרא נשכב מרוב אפיסת כוחות, בד"כ תוך אובדן הכרה.
- ”בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת וְהַבַּחוּרִים בַּצָּמָא.“ (עמוס ח, פסוק יג)
- ”וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי.“ (יונה ד, פסוק ח)
- לשון המקרא התכסה, התעטף.
גיזרון
עריכה- 1. מקביל לארמית: עלף במשמעות דומה. קרוב לאכדית: alāpu - לנטרל, לשתק.[1]
- 2. מופיע בבניין התפעל פעם אחת במקרא, ועוד פעם בבניין פועל: ”מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים“ (שיר השירים ה, פסוק יד). קרוב לערבית: غَلَّفَ (עַ'לַפַ) - לכסות, לעטוף. יש לציין שאמנם כך פירשו רוב המפרשים[2], אמנם יש שפירשו גם כאן בהוראה 1.[3] יש לציין שלדעת ראב"ע בכל המקרא המשמעות היא כיסוי ועיטוף, ופירש כן גם בפסוקים המופיעים בסעיף 1.
תרגום
עריכה נשכב מאפיסת כוחות
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- לקסיקון BDB (סטרונג: 5968).
- יעקב עציון, "להתעלף ולהרגיש טוב". מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות, 10/2010