התנקשות

הִתְנַקְּשׁוּת

עברית חדשה רצח מתוכנן של אדם על ידי יריביו או בשליחותם, וגם נסיון רצח שכזה.
- "למרות כל זאת עוד מחזיקים בהחלטה ראשונה, כי ההתנקשות [בנפש הנשיא פאר] היתה אך מעשה איש משוגע." ("הצפירה", 17 ביוני 1897 באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "ההתנקשות בחיי השגריר שלמה ארגוב בלונדון שימשה נימוק רשמי למלחמת של"ג." ("מעריב", 21 באוגוסט 1985, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מן נ-ק-ש, הִתְנַקֵּשׁ, בלשון המקרא: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו... וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי." (שמואל א כח ט)
מקור ופירוש במקרא: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ" (דברים יב ל). ע"פ אונקלוס מלשון מוקש. ע"פ רש"י מלשון טירוף וקשקוש - "וארכבותיה דא לדא נקשן".(דניאל ה). ע"פ רשב"ם מלשון טלטול.
בעברית החדשה נהוג שיבוש לשון לכנות את ההריגה עצמה "התנקשות" ומכאן נסיון התנקשות הוא כוונה למעשה רצח שלא צלח. במקור התנקשות כמו הפועל נקש ב מיוחסים לרצון ולתכנון.
נוצקה מתיבת התנגשות-(נוגש).

ערך בוויקיפדיה: התנקשות