השתרבב

הִשְׁתַּרְבֵּב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	השתרבב
שורש וגזרה	שׁ־ר־ב־ב
בניין	הִתְפַּעֵל

1. לשון חז"ל נמשך למרחק, נשרך.

   • שנשתרבבה אמתה עד ששים אמה.
   • ”מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם“ (בבלי, מסכת סוטה – דף לה, עמוד א)

2. התגלגל ונכנס אל מקום בדר"כ בטעות.

גיזרון

• מארמית: אישתרבובי אישתרבב ירד נפל נמשך כשהוא נשרך התגלגל. לעילם נחית ואישתרבובי אשתרבוב לבבל.

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• שרבב
• שרברב