הִפְשִׁילעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הפשיל
שורש וגזרה פ־שׁ־ל, שלמים
בניין הִפְעִיל
  1. לשון חז"ל העביר לאחורי הגוף.
    • "הפשיל רבי אליעזר טליתו ויצא." (סוכה כז ב)
    • "רבן גמליאל אומר: יצא חמור באוכף בזמן שקשור בו לחממו ובלבד שלא יקשור בו את המסרכו ויפשיל את הרצועה תחת זנבו." (תוספתא/שבת/ה)
    • "משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחריו." (בראשית רבה כב ט)
  2. גלל את הבגד, כך שהתגלה מה שמתחתיו.
    • הנאשם הפשיל את שמלתה ועשה בה מעשה מגונה. (מתוך פסק דין)
    • הפשילו את השרוולים והתחילו לעבוד!

גיזרוןעריכה

  1. לשון חז"ל, אולי מארמית.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה